Baba Batra
Daf 19b
משנה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בוֹר לִפְנִים מִבֵּיתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין. וְאֵינוֹ מַכְנִיס בְּהֶמְתּוֹ וּמַשְׁקָהּ מִבּוֹרוֹ אֶלָּא מְמַלֵּא וּמַשְׁקָהּ מִבַּחוּץ זֶה עוֹשֶׂה לוֹ פוֹתַחַת וְזֶה עוֹשֶׂה לוֹ פוֹתַחַת. מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ גִינָּה לִפְנִים מִגִּינָּתוֹ שֶׁל חֲבֵירוֹ נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם נִכְנָסִין וְיוֹצֵא בְּשָׁעָה שֶׁדֶּרֶךְ בְּנֵי אָדָם יוֹצְאִין. וְאֵינוֹ מַכְנִיס לְתוֹכָהּ תַּגָּרִים וְלֹא יִכָּנֵס לְתוֹךְ שָׂדֶה אֲחֶרֶת וְהַחִיצוֹן זוֹרֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ. נָֽתְנוּ לוֹ דֶּרֶךְ מִן הַצַּד מִדַּעַת שְׁנֵיהֶן נִכְנָס בְּשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה וְיוֹצֵא בְשָׁעָה שֶׁהוּא רוֹצֶה מַכְנִיס לְתוֹכָהּ תַּגָּרִים וְלֹא יִכָּנֵס לְתוֹךְ שָׂדֶה אֲחֶרֶת. וְזֶה וָזֶה אֵינָן רְשָׁאִין לְזוֹרְעָהּ.
Traduction
Si un individu possède une citerne dans le bâtiment d’un autre, il doit entrer et sortir à l’heure où chacun a l’habitude d’aller et venir, il n’a pas le droit d’y faire entrer son animal, mais il puise l’eau et la donne à son animal au dehors. Le propriétaire de la citerne la ferme à clef (pour qu’on n’y puise pas d’eau en son absence); celui du bâtiment a aussi sa clef (pour que l’autre ne puisse entrer en son absence). Si A possède un petit jardin enfermé dans celui de B, il doit y entrer et sortir à l’heure habituelle de chacun. Il ne peut pas y introduire des marchands; il ne doit profiter du passage que B lui donne à travers son jardin que pour entrer dans le sien, non pour abréger son chemin en passant par le jardin de B quand il veut aller ailleurs. B peut semer sur le passage par lequel A entre dans son jardin. Si A et B sont convenus entre eux que le premier aurait un passage sur le côté, A peut entrer et sortir quand il veut; il peut faire entrer des marchands dans son jardin, mais il ne peut se servir de ce passage que pour entrer dans le jardin, non pour entrer dans un autre endroit; ni A ni B ne peuvent semer sur ce passage.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מי שיש לו בור וכו'. על ידי חלוקה או שלקחו מבעל הבית:
בשעה שדרך בני אדם נכנסין. ולא יטריחנו לבעל הבית לעמוד בלילה ולפתוח לו:
זה עושה לו פותחת. בעל הבור שלא יגנוב את מימיו ובעל הבית עושה לו פותחת אחרת באותו פתח הפתוח לבור שלא יוכל לבא לשאוב בלא דעת בעל הבית ומשום חשד אשתו תקנו כן:
מי שיש לו גינה וכו'. כגון יורשין או שותפין שחלקו ונתרצה חיצון לפנימי לתת לו דרך באמצע שדהו:
תגרין. לקנות מירקות גינתו:
ולא יכנס מתוכה. כלומר לא יכנס בתוכה כשאין צריך לזו הגינה כלום אלא רוצה ליכנס לשדה אחרת כדי לקצר את דרכו דלא נתרצה לו אלא לצורך גינתו בלבד ולא שיכנס לצורך תשמיש אחר:
והחיצון זורע את הדרך. דכיון דבאמצע שדהו הוא אנן סהדי דלא מחל לו הדרך לגמרי ושלא יוכל הוא לזורעה:
נתנו לו. כלומר שהחזירו את הדרך מן הצד ונתרצו לזה מדעת שניהם:
ולא יכנס מתוכה לתוך שדה אחרת. דלזה לא נתרצה אלא שיכנס לצורך גינתו:
וזה וזה אינן רשאין לזורעה. דכיון דמן הצד הוא להילוך גרידא יחדוהו לו ובגמרא מפרש עוד טעמא:
משנה: הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵירוֹ לִבְנוֹת לוֹ בַיִת וְכֵן הַמְקַבֵּל מֵחֲבֵירוֹ לִבְנוֹת לוֹ בֵית חַתְנוּת לִבְנוֹ בֵּית אַלְמְנוּת לְבִתּוֹ בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ דִּבְרֵי רִבִּי עֲקִיבָה. רִבִּי יִשְׁמָעֵאל אוֹמֵר 19b רֶפֶת בָּקָר הִיא זוֹ. הָרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת רֶפֶת בָּקָר בּוֹנֶה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ בַּיִת קָטָן שֵׁשׁ עַל שְׁמוֹנֶה גָּדוֹל שְׁמוֹנֶה עַל עֶשֶׂר טְרִקְלִין עֶשֶׂר עַל עֶשֶׂר. רוּמוֹ כַּחֲצִי אָרְכּוֹ וְכַחֲצִי רָחְבּוֹ וּרְאָייָה לַדָּבָר הֵיכָל וּכְתָלָיו. רִבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר כְּבִנְייָן הֵיכָל.
Traduction
Si quelqu’un vend à autrui un emplacement pour la construction d’une maison, ou en vue des fiançailles de son fils, ou une maison de veuvage à sa fille, il construira sur 4 aunes de large et 6 de long, selon R. aqiba. R. Ismaël dit: c’est la place d’une écurie de bœufs, et pour la construire on adopte cette mesure. Une petite maison occupe 6 aunes sur 8; une grande, 8 sur 10; un triclinium, 10 sur 10. La hauteur sera de la moitié de la longueur et de la largeur, adoptant pour exemple la 1re salle du temple. Celle-ci, selon R. Simon b. Gamliel, sert de modèle en tout.
Pnei Moshe non traduit
מתני' בית חתנות לבנו. שדרך אדם לעשות לבנו בית כשנושא אשה לפי שאין דרך החתן לדור אצל חמיו מפני חשד חמותו:
בית אלמנות לבתו. כשמת בעלה היא שבה אל בית אביה אבל בחיי בעלה היא אצל בעלה ולא היה דר בבית חמיו:
רפת בקר הוא זה. וצריך לעשותו יותר גדול:
הרוצה לעשות רפת בקר. ר' עקיבא קתני לה וה''ק אף על פי שרפת בקר היא פעמים שאדם עושה דירתו כרפת בקר:
בית קטן. סיומא דמילתא דר' ישמעאל היא דפליג עליה דר' עקיבא וקאמר הפחות שבבתים הוא שש על שמנה והמוכר מקום לחבירו לעשות לו בית סתם צריך שיהיה שש על שמנה והלכה כר''ע:
גדול. אם פירש לעשות לו בית גדול:
טרקלין. עשוי למושב שרים:
רומו. אכולהו קאי רום כל בית ובית כחצי ארכו וכחצי רחבו שלו:
וראיה לדבר היכל וכותליו. בבית הראשון שהיה ארכו ארבעים ורחבו עשרים וגובה כתליו שלשים דהיינו חצי ארכו וחצי רוחבו:
כבנין היכל. איכא דאמרי ראיה לדבר היכל רשב''ג קתני לה וה''ק שרשב''ג אומר הכל כבנין היכל ואיכא דאמרי רשב''ג פליג את''ק ואתמוהי קא מתמה וכי הכל בונים כבנין היכל ואין הדבר תלוי אלא במנהג המדינה:
הלכה: הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵירוֹ כול'. תַּנֵּא. קַנְטָר חַייָב לְהַעֲמִיד לוֹ שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה עַל שְׁתֵּים עֶשְׂרֵה.
Traduction
On a enseigné (120)Tossefta, ch. 7.: le vendeur d’une contenance d’un quintal, centenarius, doit fournir un espace ayant 12 coudées au carré.
Pnei Moshe non traduit
גמ' תני. בתוספתא פ''ו:
קנטר. מוכר לו מקום לעשות לו קנטר תרבץ אפדני חצר שעושין שרים בצד אפדני שלהן. ובתוספתא גריס בן קנטינר:
הלכה: מִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ בוֹר כול'. תַּנֵּי. הַחִיצוֹן אֵין זוֹרֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ. דּוּ אָמַר לֵיהּ. מְעַלֵּל אֲנָא שְׁרַע. הַפְּנִימִי אֵין זוֹרֵעַ אֶת הַדֶּרֶךְ. דּוּ אָמַר לֵיהּ. אַתְּ חַייָס עַל דִּידָּךְ וְדַייָשׁ עַל דִּידִי.
Traduction
On a enseigné: sur le chemin de passage, nul ne devra rien semer; le propriétaire du sol à l’intérieur peut dire à son voisin qu’il veut avoir la faculté de passer là, sans lui causer de préjudice; à l’inverse, le propriétaire externe peut dire à l’autre (s’il semait): tu épargnes ton bien, et, passant à cet effet de côté, tu marches sur mes semences.
Pnei Moshe non traduit
גמ' החיצון אינו זורע את הדרך. כשנתנו להם דרך מן הצד כל אחד מעכב על חבירו מלזרוע הדרך:
דהוא אמר ליה מעלל אנא שרע. שהפנימי אומר לו רוצה אני להכנס לכאן מלמטה וכשאתה זורע הדרך צריך אני להקיף שלא אדרוס על זריעתך ותקפיד:
דהוא אמר ליה. החיצון את תהא חייס על זרע שלך ותלך מן הצד ותדרוס על שלי:
רַב הַמְנוּנָא סַפְרָא שָׁאַל לְרִבִּי חֲנִינָה. כָּתוּב אֶחָד אוֹמֵר קוֹמָתוֹ שְׁלֹשִׁים אַמָּה וְכָתוּב אַחֵר אוֹמֵר קוֹמָתוֹ עֶשְׂרִים אַמָּה. וְלָא הֲוָה דִשְׁמָעָהּ וְלָא אָֽמְרִין לֵיהּ כְּלוּם. שָׁאַל לְרִבִּי יִרְמְיָה. אָמַר לֵיהּ. מִן הַקַּרְקַע וּלְמַעֲלָן שְׁלֹשִׁים אַמָּה. מִן הַדְּבִיר וּלְמַעֲלָן עֶשְׂרִים אַמָּה. אָמַר רִבִּי אַבָּהוּ. מְפַכְלֵיהּ דְּבִיר. דְּבִיר הָיָה עוֹמֵד מִן הַקַּרְקַע וְעַד הַקּוֹרוֹת. דְּכְתִיב וְסָפוּן בָּאֶרֶז מִן הַקַּרְקַע וְעַד הַקּוֹרוֹת. אֶלָּא מִן הַקַּרְקַע וּלְמַעֲלָן שְׁלֹשִׁים אַמָּה מִן הַכְּרוּב וּלְמַעֲלָן עֶשְׂרִים אַמָּה. אָמַר רִבִּי תַנְחוּמָא. מְסוֹרֶת אֲגָדָה הִיא שֶׁאֵין מְקוֹם דְּבִיר עוֹלֶה מִן הַמִּנְייָן. אָמַר רִבִּי לֵוִי. וְלֹא מְקוֹם אָרוֹן עוֹלֶה מִן הַמִּנְייָן. אָמַר רִבִּי לֵוִי וְתַנֵּי כֵן בְּשֵׁם רִבִּי יוּדָה בֵירִבִּי אִלָּעִאי. אָרוֹן עוֹמֵד בָּאֶמְצָע וְחוֹלֵק הַבַּיִת עֶשֶׂר אַמּוֹת לְכָל רוּחַ.
Traduction
R. Hamnona Safra demanda à R. Hanina: comment se fait-il qu’aux termes d’un verset de la Bible (1R 6, 2), le temple de Salomon avait… 30 coudées de haut, et d’autre part il est dit (ib. 16) qu’il avait 20 coudées de haut? Ne sachant pas l’expliquer, R. Hanina ne répondit rien. R. Jérémie, questionné ensuite, répondit ainsi: depuis le sol jusqu’au plafond supérieur, il y avait 30 coudées de haut; mais depuis le sol du sanctuaire jusqu’au plafond, il n’y avait que 20 coudées. -Quoi, s’écria R. Abahou, peut-on réduire ainsi la hauteur du sanctuaire? Celui-ci n’avait-il pas la même hauteur que le parvis, allant de l’extrémité du sol au sommet supérieur des poutres, selon le texte biblique (ibid. 23)? -Voici l’explication: du sol au sommet, il y avait 30 coudées; mais depuis la tête des chérubins (hauts eux-mêmes de 10 coudées) il n’y avait plus que 20 coudées. R. Tanhouma dit: il est de tradition que la place occupée par eux était nulle (121)Par un effet miraculeux.. De même, dit R. Levi, l’arche d’alliance ne prenait pas de place. En effet, dit R. Levi, il a été enseigné au nom de R. Juda b. Ilaï: l’arche était au milieu, et à côté il restait encore un espace vide dans la pièce, de 10 coudées en chaque sens (122)Même cause..
Pnei Moshe non traduit
כתוב אחד אומר קומתו שלשים אמה. במלכים ו' והבית אשר בנה המלך שלמה לה' ששים אמה ארכו ועשרים רחבו ושלשי' אמה קומתו:
וכתוב אחד אומר. שם ודביר בתוך הבית מפנימה וגו' ולפני הדביר עשרים אמה אורך ועשרים אמה רוחב ועשרים אמה קומתו והוא בית קדשי הקדשים ולפני הדביר הוא פנימיות הדביר היה עשרים וגו' ולא קחשיב קומתו אלא עשרים אמה:
ולא הוה דשמעה. לא הוה בידיה ולא השיב לו כלום:
מן הקרקע ולמעלן וכו' מן הדביר ולמעלן עשרים אמה. כלומר שכותל ההיכל גבהו שלשי' אמה והדביר אין גבהו אלא עשרה וקחשיב מן הדביר ולמעלן עשרים אמה ומתמה רבי אבהו על זה וקאמר מפכליה דביר הוא פורץ ופוחת את הדביר משיעורו והלא דביר היה קומתו כקומת ההיכל מן הקרקע ועד הקורות כדכתיב התם ויבן את עשרים אמה מירכתי הבית בצלעות ארזים מן הקרקע עד הקירות ויבן לו מבית לדביר לקדש הקדשים. והפסוק הנרשם בספר טעות הוא ובאולם לקמן הוא דכתיב בבית יער הלבנון ואולם הכסא וגו' וספון בארץ וגו'. מפכליה מלשון פרצה הוא עת לפרוץ תרגום ירושלמי עידן פכירה:
מן הכרוב ולמעלן עשרים אמה. דבכתוב השני לא קחשיב אלא משפת הכרובים ולמעלה שהכרובים על הקרקע היו עומדין וגבהן עשרה:
שאין מקום דביר עולה מן המנין. כלומר מקום גופו הכרובים אינו מן המנין וקרי להו דביר משום דבהאי קרא דביר כתיב ומפרש לה אכרובים כדלעיל וקמ''ל קרא במה דלא קחשיב אלא מין הכרובים ולמעלן לומר לך שאף אלו העשרה הם כהעשרים שלמעלן מה למעלן חלל הוא אף אלו אין גוף הכרובים אוכל בתוך האויר כלום שהרי כנפי הכרובים היו מחזיקין עשרים אמה כמו רחב בית קדשי הקדשי' כדכתיב וחמש אמות כנף הכרוב האחת וגו' ונמצא גוף הכרובים בנס היו עומדין:
ולא מקום ארון. כדמייתי מהברייתא שהיה עומד באמצע והיה ריוח וחלק בבית עשר אמות לכל רוח סביב ובנס היה עומד:
Baba Batra
Daf 20a
משנה: הָאוֹמֵר לַחֲבֵירוֹ בֵּית כּוֹר עָפָר אֲנִי מוֹכֵר לָךְ הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמוּקִים עֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים עֲשָׂרָה טְפָחִים אֵינָן נִמְדָּדִין עִמָּהּ פָּחוּת מִיּכָן נִמְדָּדִין עִמָּהּ. וְאִם אָמַר לוֹ כְּבֵית כּוֹר עָפָר הָיוּ שָׁם נְקָעִים עֲמוּקִים יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים אוֹ סְלָעִים גְּבוֹהִים יוֹתֵר מֵעֲשָׂרָה טְפָחִים הֲרֵי אֵילּוּ נִמְדָּדִין עִמָּהּ.
Traduction
Si un individu dit à un autre: ''Je te vends un terrain qui produit un kour '', l’acheteur n’est pas obligé de comprendre dans la mesure les fosses profondes de 10 palmes, ni les rochers hauts de 10 palmes; si les fosses ou les rochers ont une mesure moindre, ils seront compris dans l’espace vendu. Mais si le vendeur a déclaré vouloir céder un tel espace d’un tel kour (tel qu’il est), y eut-il des cavités profondes de plus de 10 palmes, ou des roches plus élevés que dix palmes, ils seront compris dans le total de la vente.
Pnei Moshe non traduit
מתני' האומר לחבירו בית כור עפר אני מוכר לך. כשיעור בית כור שהוא ברבוע מאתים וארבעה ושבעים אמות על מאתים וארבעה ושבעים אמות בקירוב:
עפר. הראוי לזריעה משמע אבל אם אמר בית כור סתם אפילו היה כולו סלעים הגיעו דאיכא למימר לבנות בית או למישטח בי' פירות בעי ליה:
נקעים. בקעים עמוקים עשרה טפחים אע''פ שאין בהן מים:
אין נמדדין עמה. לפי שאין אדם רוצה ליתן מעותיו במקום אחד ויהא נראה כשנים או שלשה מקומות ולוקח אלו הנקעים והסלעים בכלל הבית כור בלא דמים:
כבית כור. משמע כמות שהיא בין סלעים בין עפר:
משנה: 20a מִי שֶׁהָֽיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים עוֹבֶרֶת בְּתוֹךְ שָׂדֵהוּ נְטָלָהּ וְנָתַן לָהֶן מִן הַצַּד. מַה שֶׁנָּתַן נָתַן וְשֶׁלּוֹ לֹא הִגִּיעוֹ. דֶּרֶךְ הַיָּחִיד אַרְבַּע אַמּוֹת דֶּרֶךְ הָרַבִּים שֵׁשׁ עֶשְׂרֵה אַמָּה דֶּרֶךְ הַמֶּלֶךְ אֵין לָהּ שִׁיעוּר דֶּרֶךְ הַקֶּבֶר אֶין לָהּ שִׁיעוּר. הַמַּעֲמָד דַּייָנֵי צִיפּוֹרִי אָֽמְרוּ בֵּית אַרְבַּעַת קַבִין. הַמּוֹכֵר מָקוֹם לַחֲבֵירוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶבֶר. וְכֵן הַמְקַבֵּל מֵחֲבֵירוֹ לַעֲשׂוֹת לוֹ קֶבֶר עוֹשֶׂה תוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה אַרְבַּע אַמּוֹת עַל שֵׁשׁ וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁמוֹנָה כוּכִין שְׁלֹשָׁה מִיכָּן וּשְׁלֹשָׁה מִיכָּן וּשְׁנַיִם כְּנֶגְדָּן. וְהַכּוּכִין אָרְכָּן אַרְבַּע אַמּוֹת וְרוּמָן שִׁבְעָה וְרָחְבָּן שִׁשָׁה. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר עוֹשֶׂה תוֹכָהּ שֶׁל מְעָרָה שֵׁשׁ עַל שְׁמוֹנֶה וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁלֹשָׁה עָשָׂר כּוּךְ. אַרְבָּעָה מִיכָּן וְאַרְבָּעָה מִיכָּן וּשְׁלֹשָׁה כְּנֶגְדָּן וְאֶחָד מִּימִין הַפֶּתַח וְאֶחָד מִן הַשְּׂמֹאל. וְעוֹשֶׂה חָצֵר עַל פֶּתַח הַמְּעָרָה שֵׁשׁ עַל שֵׁשׁ כִּמְלוֹא הַמִּיטָּה וְקוֹבְרֵיהָ. וּפוֹתֵחַ לְתוֹכָהּ שְׁתֵּי מְעָרוֹת אַחַת מִיכָּן וְאַחַת מִיכָּן. רִבִּי שִׁמְעוֹן אוֹמֵר אַרְבַּע לְאַרְבַּע רוּחוֹתֶיהָ. רַבָּן שִׁמְעוֹן בֶּן גַּמְלִיאֵל אוֹמֵר הַכֹּל לְפִי הַסֶּלַע.
Traduction
Si une route publique passe à travers le champ d’un individu et si le propriétaire du champ a fermé cette route, en donnant au public une autre, le public peut à son gré se servir du nouveau chemin ou prendre l’ancienne route. Si un individu achète un passage à travers un champ, le vendeur doit lui donner un passage large de 4 coudées; la route publique est de 16 coudées; celle du Roi n’a pas de limite; la route de ceux qui accompagnent un mort à son dernier repos n’a pas de limite non plus. Les juges de Sephoris disent que la station funéraire (123)Ceux qui allaient à des enterrements faisaient des stations. 5. (Berakhot 3, 1). peut occuper une place égale à un champ qui produit 4 kabs. Si l’on a acheté de son prochain un terrain pour l’employer à la sépulture, ou si l’on a reçu de lui un terrain à cet effet, on fera à l’intérieur une cavité large de 4 coudées contre 6 de long, sur laquelle pourront s’ouvrir 8 tombes, savoir: 3 de chaque côté de la longueur vis-à-vis (une en face de chaque côté plus étroit); quant aux tombes elles-mêmes, elles auront 4 coudées de long, 7 de haut, et 6 de large (124)Cf. J., (Nazir 9, 3).. R. Simon dit: l’intérieur total de la caverne est long de 8 coudées et large de 6; on creuse, dit-il, 13 excavations, pour recevoir 13 morts, savoir: 4 dans chacune des deux longues parois, 3 dans la paroi en face (courte), une à droite de l’entrée et une à gauche. On fait, à l’entrée de la caverne, une cour de 6 coudées de long et 6 de large, pour recevoir les porteurs du cercueil, et on fait 2 cavernes (telles que l’on vient de les décrire), dont l’une est d’un côté de la cour et l’autre de l’autre côté. R. Simon dit que l’on fait 4 cavernes, une de chaque côté de la cour. R. Simon b. Gamliel dit: pour le nombre des excavations et celui des cavernes, il faut prendre en considération la solidité du terrain (125)''On pourra creuser plus de 13 excavations, si le terrain est dur; car on n'aura pas besoin d'un intervalle d'une coudée entre elles; si le terrain est mou, on en creusera moins, car on aura besoin d'un plus grand intervalle.''.
Pnei Moshe non traduit
מתני' מי שהיתה דרך הרבים עוברת בתוך שדהו. שהחזיקו בו רבים מעולם לעבור שם וסתם דרך הרבים אין פחות מששה עשר אמה:
מה שנתן נתן. וזכו בהם ושלו לא הגיעו ויש להרבים שני הדרכים דקי''ל מיצר שהחזיקו בו רבים אסור לקלקלו:
דרך היחיד. לילך אדם אחד לשדה שלו:
דרך הרבים. מעבר שבאין דרך שם מארץ רחוקה:
דרך המלך אין לו שיעור. שהמלך פורץ גדר לפניו לעשות לו דרך:
דרך הקבר. שנושאין המת לקברו אין לו שיעור תקנת חכמים הוא משום יקרא דמת שצריכין ללותו הרבה בני אדם:
המעמד. מקום שעושין שבעה מעמדות ושבעה מושבות כשהן חוזרין מלקבור המת כנגד שבעה הבלים שבתחלת ספר קהלת:
בית ארבעת קבין. לפי חשבון חצר המשכן סאתים דהוו מאה על חמשים נמצאת בית סאה נ' על נ' והסאה ו' קבין נמצא בית ד' קבין שלשי' ושלש אמות ושני טפחים רוחב על אורך חמשים:
וכן המקבל מחבירו. בקבולת שיחפור לו קבר:
עושה תוכה של מערה. חללה של מערה ארבע אמות רוחב באורך שש. וגובה המערה היא ד' אמות:
שמנה כוכין. שמנה קברים שלשה מכאן ושלשה מכאן לשני צדדין של אורך המער' ושנים מכנגד הנכנס למערה וכל קבר וקבר ארבע אמות אורך ורחב ששה טפחים ורום שבעה נמצא בין כל קבר וקבר שמן הצדדין אמה ומחצה ובין השנים האמצעים שתי אמות:
הכל לפי הסלע. אם המקום קשה אין המקבל חייב לחפור אלא שש אמות באורך וארבע ברוחב כדברי הת''ק ואם המקום רך ותיחוח חייב המקבל לחפור שש על שמנה כדברי ר''ש והלכה כת''ק:
הלכה: מִי שֶׁהָֽיְתָה דֶרֶךְ הָרַבִּים כול' עַד סוֹף הַמִּשְׁנָה. רִבִּי חִייָה בַּר יוֹסֵף אָמַר. עוֹשֶׂה אוֹתָן כְּמִן נַגָּרִין. אָמַר לֵיהּ רִבִּי יוֹחָנָן. וַהֲלֹא הַכְּלָבִים אֵינָן נִקְבָּרִין כֵּן. כֵּיצַד עוֹשֶׂה. בּוֹנֶה מִלְּפָנִים כְּבַחוּץ. וְאֵין הָעוֹבְרוֹת נוֹגְעוֹת בּוֹ. אֵינוֹ עֹבֵר. בָּנֵי חָדָא מִלְעֵיל וְחָדָא מִלְרַע.
Traduction
R. Hiya b. Joseph dit (pour expliquer les dispositions parcimonieuses de R. Simon): les 2 tombes, à droite et à gauche de l’entrée, étaient comme des verrous verticaux. Mais, objecta R. Yohanan, était-ce possible? Enterre-t-on même des chiens debout? Voici le procédé: on construit les tombes à l’intérieur (juste à l’angle) comme si elles étaient extérieures (latérales). Mais ne touchent-elles pas alors à celles de côté? Pour qu’elles ne se touchent pas, on creusera celle de l’angle extrême bien plus profondément, de façon que (de chaque côté) il passe un corps sur l’autre.
Pnei Moshe non traduit
גמ' עושה אותן כמין נגרין. לפרש דברי ר''ש קאי דאמר א' מימין הפתח ואחד מן השמאל והיכן עושה אלו השתים הרי אין שם מקום להם וקאמר דעושה אותן כמין נגרין של הפתח זקופין ויורדין ממעלה למטה ונותן שם המתים זקופין ומקשי ר' יוחנן וכי מדרך לקבור המתים כך והלא אפי' הכלבים אינן נקברין כן אלא כיצד עושה בונה אלו השתים מלפנים והיינו בקרן זוית ועושה אותן שוין כאלו הכוכין שבחוץ והן של הצדדין:
ואין העוברות. ופריך הלא הצדדין נוגעות בו שהרי כוכין של הצדדין הן סמוכין להקרן וא''כ הרי נוגעות בהן והיכי חפיר להו ומשני אינו עובר שיעשה בכדי שלא יגעו באותן של הצדדין והיינו שלא יחפור אותן בעומק שוה כעומק הצדדין אלא שמעמיק אותן של קרן הזוית ביותר מתחת עומק הצדדין ובני חדא מלעיל וזהו הכוך שבצדו וחד מלרע זהו הכוך שבהקרן וכן מצד השני ולא נגעי בהדי הדדי:
הדרן עלך המוכר פירות
Textes partiellement reproduits, avec autorisation, et modifications, depuis les sites de Torat Emet Online et de Sefaria.
Traduction du Tanakh du Rabbinat depuis le site Wiki source